כל התקדמות בחיים שלנו כוללת שלושה שלבים: "סור מרע, עשה טוב, בקש שלום ורודפהו". קודם כל "שמאל דוחה" ואז "ימין מקרבת". ככה גם בכל תהליך טיפולי , צריך להקדים את הכאב, את החסר, את הרגש הסוער, וללמוד איך לסלק אותו כמו קליפה. ואז בשלב שני להבליט את הטוב שהיה מסתתר שם מאחורי המידות הרעות, ובשלב שלישי להתחבר חזרה לכל אחד ואחד, למציאות שלי עם החלטות. 

סור מרע: ימי אלול וראש השנה, אנחנו עסוקים בבחינה של מפגש עם החיסרון, מקלפים לאט לאט בעדינות רבה את השכבות שמכסות על נשמתינו. העבודה של ימים של התשובה האלה, היא עבודה של הזכרת החטא, לא כדי להתבייש ממנו אלא כדי להסיר אותו. 

אני מגלה שאני לא רוצה את החטא הזה, והוא אינו 'אני', ויותר מזה, אני גם כועס עליו, סולד ממנו, וברור לי שהוא אינו אלא רק מנגנון הגנה. הסימפטום הוא אינו מחלה אלא ריפוי, גם החטא הוא אינו מחלה אלא הדרך המעוותת שלי להגן על עצמי. אני רוצה להתקלף, להסיר את ההגנות הלא כל כך חכמות שהחטא מנסה ליצור בעבורי:

אני כועס כאילו כדי להגן על עצמי, 

אני אוכל הרבה מדי כאילו כדי להרגיש טוב, 

אני מקנא שהדשא של השכן ירוק משלי, כאילו כדי להרגיש ערך עצמי שעוד מעט ולי יהיה דשא כזה. 

בימים של תשובה עלינו קודם כל לזכור, שממתינות לנו הגנות הרבה יותר נעלות והן גם שבח לאדם. כמו אהבה עצמית למשל, אהבה עצמית ללא תנאי, היא הגנה יפה ומשוכללת. גם ביטחון בה' היא הגנה מצוינת, הגנה שנובעת מעומק הנשמה. 

עשה טוב: עלי לזכור כעת ביום הכיפורים, שכל חטא שחטאתי הוא תמיד היה מתוך רצון פנימי עמוק לקרבת אלוהים לי טוב. כעסתי על האמת וזה היה טיפשי, אבל זה רק כי חשבתי שככה נקדם את העניין של קרבת אלהים. אם  אכלתי הרבה מדי, זה כי רציתי להוסיף אהבה בעולם. אם קנאתי לגבי הדשא זה כי שורש הקנאה שלי היה שה' יתגלה באורו המלא בעולם. כי מידה רעה וכל עבירה, אינן אלא מסתירות רצון עמוק עמוק, לפעמים כל כך מוסתר שלא מצליחים לראות אותו אבל הוא שם, הרצון לקרבת אלוהים לי טוב. 

יום הכיפורים, מטהר את הלב, כי הוא יום המסוגל להיפוך הזה, ה"עשה טוב" הזה, הימין מקרבת הזו. 

בקש שלום ורודפהו: הבנתי מה החטא, הבנתי מה הפגם במידות, אני גם ראיתי כבר בבהירות שכל רצוני לעשות את רצונך ה', עכשיו שבוע 'סדנא יישומית' של השכלול החדש:

לאכול בסוכה, להזמין אורחים בסוכה, לחיות, הכל מתחת הצל של האמונה. 

להבין שאפשר עם השינויים האלה, לחיות חיים טובים יותר, כי עכשיו רק הגנה יש לי לנפש, והוא סכך רעוע, מקושט לא משהו, העיקר שאפנים שכל ההגנות הכביכול הטובות שהיו לי, היו רק אשליות של הנפש. ואני טוב במהות, אוהב במהות, מוכן לאהוב כל אחד ואחד, מוכן להיות צדיק גמור במהות. 

אנחנו עוברים בימי תשרי סדנה טיפולית משוכללת ביותר, וכל זה כדי להחזיק את הספר התורה בסוף, לחבק אותו חיבוק עמוק, ולרקוד איתו בשמחה עצומה בחג שמחת תורה. וזה על מנת לומר לה' יתברך, 'את ההשתדלות שלי עשיתי, פתחתי פתחו של מחט, ניסיתי להבין משהו במה שקורה לי, ניסיתי באמת, עכשיו, מלך העולם הכל יכול, תורך'.     

ד"ר מיכאל אבולעפיה, פסיכיאטר לילד ונוער, מנהל מכון 'אבולעפיה' לפסיכותרפיה (ישי: 0503713712) , מוביל סדרה של סדנאות באולם ובזום  להכשרת הורים בעברית ובצרפתית, ומתחיל סדנה לרווקים ורווקות (עומר: 0549093767).