לפעמים, האתגר הקשה ביותר בחיינו נראה שהוא האתגר לפתח את הקול העצמי, העצמאי, העוצמתי, רחוק מהרעש החברתי, הסביבתי, לגלות מהו הקול הפנימי שלי, כפרט, כאומה.
ביום העצמאות למדינה אנחנו שואלים את עצמנו איך לבנות באמת עצמאות גם נפשית. מפסח ועד שבועות אנחנו בונים את העצמאות הנפשית על ידי שתי ספירות: עבודה על המידות של הנפש, הטוב לב, ההתגברות, הביטחון וכד', וגם ספירה הקשורה להורדת המוחין, מוחין של גדלות, לחשוב יותר עמוק, יותר כללי, לצייר ציורים פנימיים יותר נעלים ואצילים של עצמך, של המשפחה שלך, של האומה.
משהו בחיינו (ולא מבחינה הלכתית) אומר לנו שאי אפשר לספור ספירה אחת בלי חברתה והם תלויות זו בזו.
מחד, על האדם לעבוד על המידות שלו, שהמוח יהיה שליט על הלב, עבודה מוסרית, תודעתית, של שינוי בתבניות התודעה. וזה הכרחי, אבל זה רק תנאי כדי לעבור לעבודה השנייה, עבודה של בניין המידות העליונות של הנפש על ידי לימוד התורה, כפי ש'אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אין תורה' (אבות ג, יז).
המלאכה של הדור, היא המלאכה של עבודה על המוחין. לא פחות ממה שיש לנו צורך בלחשוב טוב עלינו ללמוד לחשוב מתוך גדלות נפש. העבודה הזו היא עבודה קשה כי היא עבודה של שינוי חד הרבה פעמים מההשפעות הסביבתיות. למשל, התרבות המערבית מעסיקה הרבה אנשים שעבודתם היא לפסל את ההשפעות, למשל שנחשוב שקוקה קולה זה נותן טעם בחיים, או שמי שבוחר באדם פלוני הוא כנראה לא מחובר וכד'. ההשפעות האלה הם כלליות, ציוריות, כלומר על ידי יצירת אווירה מיוחדת, אבל גם עם מסרים מאוד מעוותים שכל מטרתם היא לעצב את המוחין של הדור.
כדי להיות עצמאי, עצמי, עוצמתי, עלינו לזהות מה מנסים לשכנע אותנו, על מנת שנדע לעצור, להתבונן, עמוק עמוק להתבונן, ולהחליט שאלו הם אינם הציורים שאברהם יצחק יעקב, משה, יוסף דוד ושלמה רצו למסור לנו. בשביל זה אנחנו מתבקשים ללמוד תורה, לשמש תלמידי חכמים, לחיות בסביבה חיובית שמעודדת חשיבה עברית מקורית, סביבה שמעודדת שמירה על החושים והכוונתם למקום פנימי. סביבה שאינה מהללת את תרבות הדמיונות אלא להפך, סביבה תרבותית שמעודדת פיתוח של ציורים פנימיים יהודיים אותנטיים.
בחודש אייר, אנחנו מבינים שיום עצמאות, ל"ג בעומר, ויום ירושלים, הם הציורים של הגאולה שעלינו לצייר פנימה, להפנים אותם, על מנת להביא את חג השבועות ובהמשך בעזרת ה', יום בית המקדש. היום, העבודה הגדולה היא לגלות שאנחנו עצמאים, ללא שיעבוד מלכויות, כלומר נדע לשלול השפעות זרות, על מנת לצייר ולחשוב טוב, נכון, כלומר עמוק, את עצמנו מחדש.
